רייצ'ל גולן
היי! שמי רייצ'ל. אני מאמנת מוסמכת לאימון בשיטת ה-CIJ – אימון מזורז בראייה צלולה, בעלת בלוג יומי ואֵם לארבעה.
בילדותי הייתי "התינוקת" של המשפחה. יש לי שתי אחיות בוגרות והורי נשואים כבר 54 שנים. היה לנו הכול, אבל אני תמיד הרגשתי שמשהו חסר לי. תמיד הרגשתי שאני במקום הלא נכון או שלא רואים אותי, לא שומעים אותי ... כללית, אף אחד לא הבין אותי. מכירים את זה שאנשים מספרים על אותה דמות – מורה, מאמן, מישהו שהיה ההשראה שלהם או שהאמין בהם ודחף אותם קדימה להצלחה? לי אין סיפור כזה.
כשהגעתי לכיתה ז' התחילו גם מיגרנות שמהן סבלתי מדי שבוע, והרגשתי שאין לי שליטה במה שקורה לי. חששתי לומר את האמת, ונאחזתי בכישרון יוצא הדופן שלי להסתיר רגשות, כשאני מסתתרת מאחורי "מסיכות" מהמלאי המגוון שהיה באמתחתי.
הלאה – בתיכון, אותו דבר, בתוספת לדימוי עצמי נמוך והחלטות שגויות שליוו אותי לכל מקום ובכל נושא.
כשהגעתי לקולג', הייתי כבר בעיצומה של הפרעת אכילה קשה, ונשרתי מהלימודים אחרי שנה. חזרתי ונרשמתי לאוניברסיטה שם. כבר ציינתי שהייתי חסרת בית וגרתי במכונית? כן, אלה היו ימים קשים.
בשלב זה כבר הייתי סטודנטית מן המניין וגם עבדתי בשלוש עבודות בו-זמנית וגרתי במכונית. אחרי שהבקשות שהגשתי לקבלת הלוואה למימון הלימודים נדחו, נשרתי מהלימודים והמשכתי בשורה של החלטות גרועות, עד שיום אחד עזבתי הכול ויצאתי למסע – מסע שהוביל אותי למערכת יחסים שבה סבלתי מהתעללות והפכתי לאֵם חד-הורית. כשהבנתי שאלה לא החיים שאני רוצה, עזבתי את מערכת היחסים הזאת בגיל 25, עם תינוקת בת 6 חודשים, בארץ זרה (ועדיין לא הבנתי שדפוסי ההתנהגות שלי נובעים ממה שאני חושבת על עצמי).
אספתי את עצמי (כשיש לך תינוקת היא קודמת לכל) וכעבור שלוש שנים ... עבודה מצוינת, חשבונות משולמים, כסף פנוי למה שבא לי והכרות עם בעלי לעתיד. החיים היו יפים בסך-הכול, או כך חשבתי לפחות, אבל המיקוד שלי היה בכל דבר מלבד בי עצמי. נישאתי, ואז התחיל המסע שלנו להורות...אבל, רגע, זה לא היה כל כך חלק: עברתי חמש הפלות ולידה שקטה אחת, שהותירו אותי שבורת לב ומדוכאת – יותר מחודשיים לא הייתי מסוגלת לקום בבוקר ולצאת מהמיטה. אחרי חודשים של טיפולים נכנסתי שוב להיריון ונולדו לי ילדיי.
הפסקתי לעבוד כדי להישאר עם הילדים בבית, ונהניתי מזה כי הייתי כל כך עסוקה ושקועה בחיי הילדים שלי שפשוט לא היה לי פנאי לחשוב על שום דבר אחר, ובטח לא על עצמי. אלה היו בדיוק החיים שתמיד חשבתי שרציתי, ובכל זאת, בהדרגה, הבנתי שאני רוצה יותר. שוב נהייתי מדוכאת ויום אחד הדלקתי טלוויזיה ואז זה קרה ... אסתר היקס התארחה אצל אופְּרה וינפרי ודיברה על "הסוד."
מיד הורדתי את הסרט מהאינטרנט, והמסע לבריאת החיים החדשים שלי נולד. התחלתי להזמין לביתי אנשים זרים רק כדי שיצפו בסרט, כי האמנתי שככל שיותר אנשים יראו אותו – החיים יהיו טובים יותר. הפורום הזה נהפך לסדנה מצליחה שהעברתי בביתי. נשביתי בקסמו של "הסוד." נוכחתי איך חיי משתנים ככל שאני נהית מודעת יותר למחשבות ולרגשות שלי ומפעילה את הכללים שרכשתי לתועלתי.
מה שלמדתי הוא ששום דבר בחיים שלי לא ישתנה עד שאשנה שני דברים: ראשית, את דפוס החשיבה שלי, ושנית את האופן שבו אני תופסת את עצמי – שני תנאים פשוטים לכאורה, אך מופלאים. ברגע שהפנמתי אותם – הייתי באמת בשֵלה לשנות את חיי ולעולם לא עוד לחזור אחורה.
עם הזמן חוויתי הצלחות, אבל חסרו לי כמה יסודות חיוניים כדי שאוכל באמת להגשים את המטרה שהאמנתי בה ואת הייעוד שלי. ואז נודע לי מחברה על קורס ששמעה עליו ולדעתה התאים לי במדויק ...CIJ – המסע לפיתוח תובנות יצירתיות. הלכתי על זה, וכבר אחרי השיעור הראשון נשאתי את עיניי לשמים ואמרתי: תודה!
הודות לכלים, לקבוצה, ולראייה הצלולה שקיבלתי בקורס תמונת חיי נהייתה ברורה וחדה. אני כבר לא יכולה לשבת מאחור, חייבת לצאת החוצה ולהפיץ ברבים את החוויה המדהימה שעברתי.
כיום אני מסוגלת ממש להעריך ואפילו להכיר טובה על כל מה שקרה לי בחיים כדי שאגיע לאן שהגעתי, וזה מה שאני מאחלת גם לכן!